Il était une fois — Rabbi Nahman de Breslev

Par Auteur inconnu

🌐 Français ⏱️ 1 min de lecture

עָנָה וְאָמַר: בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמְעָהּ הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וְזוֹ הִיא:
מַעֲשֶׂה בְמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וּבַת אֶחָת. וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְעֵינָיו מְאֹד, וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר, וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד.

📥 Télécharger le livre

מַעֲשֶׂה א\’

מֵאֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ

עָנָה וְאָמַר: בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמְעָהּ הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וְזוֹ הִיא:

מַעֲשֶׂה בְמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וּבַת אֶחָת. וְאוֹתָהּ הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְעֵינָיו מְאֹד, וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר, וְהָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ עִמָּהּ מְאֹד.

פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְוָעֵד עִמָּהּ בְּיַחַד בְּאֵיזֶה יוֹם, וְנַעֲשָׂה בְרֹגֶז עָלֶיהָ, וְנִזְרְקָהמִפִּיו דִּבּוּר, שֶׁהַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ (דֶּער נִיט גּוּטֶערזָאלדִּיךְנֶעמֶען). בַּלַּיְלָה הָלְכָה לְחַדְרָהּ, וּבַבֹּקֶר לֹא יָדְעוּ הֵיכָן הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ מְצַעֵר מְאֹד, וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ אָנֶה וָאָנָה.

עָמַד הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מִצְטַעֵר מְאֹד, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְשָׁרֵת וְסוּס וּמָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת, וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ מְאֹד, זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד, עַד שֶׁמְּצָאָהּ. (עַתָּה מְסַפֵּר אֵיךְ בִּקְּשָׁהּ עַד שֶׁמְּצָאָהּ):

וְהָיָה הוֹלֵךְ אָנֶה וָאָנָה זְמַן רַב, וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת וּבַשָּׂדוֹת וּבַיְּעָרִים, וְהָיָה מְבַקְּשָׁהּ זְמַן רַב מְאֹד.

וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וְרָאָה שְׁבִיל אֶחָד מִן הַצַּד וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: בַּאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ כָּלכָּךְ זְמַן רַב בַּמִּדְבָּר וְאֵינִי יָכוֹל לְמָצְאָהּ, אֵלֵךְ בַּשְּׁבִיל הַזֶּה, אוּלַי אָבֹא לִמְקוֹם יִשּׁוּב. וְהָיָה הוֹלֵךְ זְמַן רָב:

אַחַרכָּךְ רָאָה מִבְצָר (שֶׁקּוֹרִין שְׁלָאס) וְכַמָּה חֲיָלוֹת הָיוּ עֹמְדִים שָׁם סְבִיבוֹ, וְהַמִּבְצָר הָיָה נָאֶה וּמְתֻקָּן וּמְסֻדָּר מְאֹד עִם הַחֲיָלוֹת. וְהָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הַחֲיָלוֹת, פֶּן לֹא יַנִּיחוּהוּלִכְנֹס. וְהָיָה מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ: אֵלֵךְ וַאֲנַסֶּה. וְהִשְׁאִיר הַסּוּס וְהָלַךְ לְהַמִּבְצָר, וְהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ וְלֹא עִכְּבוּהוּ כְּלָל. וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר בְּלִי עִכּוּב, וּבָא לְפָלָטִין אֶחָד וְרָאָה שֶׁיָּשַׁב שָׁם הַמֶּלֶךְ בַּעֲטָרָה, וְכַמָּה חֲיָלוֹת שָׁם, וְכַמָּה מְשׁוֹרְרִים בְּכֵלִים לְפָנָיו, וְהָיָה שָׁם נָאֶה וְיָפֶה מְאֹד, וְהַמֶּלֶךְ וְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא שְׁאָלוּהוּ כְּלָל.

וְרָאָה שָׁם מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים טוֹבִים, וְעָמַד וְאָכַל, וְהָלַךְ וְשָׁכַב בְּזָוִית לִרְאוֹת מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם: וְרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לְהָבִיא הַמַּלְכָּה. וְהָלְכוּ לְהָבִיא אוֹתָהּ, וְהָיָה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהַמְשׁוֹרְרִים הָיוּ מְזַמְּרִים וּמְשׁוֹרְרִים מְאֹד בַּאֲשֶׁר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַמַּלְכָּה. וְהֶעֱמִידוּ לָהּ כִּסֵּאוְהוֹשִׁיבוּהָ אֶצְלוֹ. וְהִיא הָיְתָה הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ\ »ל, וְהוּא (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת) רָאָהּ וְהִכִּירָהּ.

אַחַרכָּךְ הֵצִיצָה הַמַּלְכָּה וְרָאֲתָה אֶחָד שֶׁשּׁוֹכֵב בַּזָּוִית, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. וְעָמְדָה מִכִּסְאָהּ וְהָלְכָה לְשָׁם וְנָגְעָה בוֹ, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: הַאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי? וְהֵשִׁיב לָהּ: הֵן, אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ. אַתְּ הִיא הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁנֶּאֶבְדָה. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: הַאֵיךְ בָּאת לְכָאן? וְהֵשִׁיבָה: בַּאֲשֶׁר שֶׁאָבִי הַמֶּלֶךְ נִזְרַק מִפִּיו דִּבּוּר הַנַּ\ »ל, וְכָאן הַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא לֹא טוֹב.

וְסִפֵּר לָהּ, שֶׁאָבִיהָ מִצְטַעֵר מְאֹד, וְשֶׁהוּא מְבַקְּשָׁהּ כַּמָּה שָׁנִים. וְשָׁאַל אוֹתָהּ: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתָךְ? וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁאִיאֶפְשָׁר לְךָ לְהוֹצִיא אוֹתִי, כִּי אִם כְּשֶׁתִּהְיֶה בוֹחֵר לְךָ מָקוֹם וְתִהְיֶה יוֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה אַחַת, וְכָל הַשָּׁנָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרַי לְהוֹצִיא אוֹתִי. וּבְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פְנַאי, תִּהְיֶה רַק מִתְגַּעְגֵּעַ וּמְבַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה לְהוֹצִיא אוֹתִי, וְתִהְיֶה מִתְעַנֶּה. וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן מֵהַשָּׁנָה תִּהְיֶה מִתְעַנֶּה, וְלֹא תִשַּׁן כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת.

וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵן, וּבְסוֹף הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה מִתְעַנֶּה וְלֹא הָיָה יָשֵׁן, וְעָמַד וְהָלַךְ לְשָׁם. וְהָיָה רֹאֶה אִילָן וְעָלָיו גְּדֵלִים תַּפּוּחִים נָאִים מְאֹד, וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְעֵינָיו מְאֹד, וְעָמַד וְאָכַל מִשָּׁם.וְתֵכֶף שֶׁאָכַל הַתַּפּוּחַ נָפַל וַחֲטָפוֹ שֵׁנָה, וְהָיָה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד. וְהָיָה הַמְשָׁרֵת מְנַעֵר אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה נֵעוֹר כְּלָל. אַחַרכָּךְ הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְשָׁאַל לְהַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָעוֹלָם? וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה (הַיְנוּ הַמְשָׁרֵת סִפֵּר לְהַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר לוֹ): שֶׁאַתָּה יָשֵׁן זְמַן מְרֻבֶּה מְאֹד, זֶה כַמָּה שָׁנִים, וַאֲנִי הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס מֵהַפֵּרוֹת. וְהָיָה מְצַעֵר עַצְמוֹ מְאֹד.

וְהָלַךְ לְשָׁם וּמָצָא אוֹתָהּ. וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת לְפָנָיו מְאֹד, כִּי אִלּוּ בָאתָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיִיתָ מוֹצִיא אוֹתִי מִכָּאן, וּבִשְׁבִיל יוֹם אֶחָד אִבַּדְתָּ. אָמְנָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הוּא דָבָר קָשֶׁה מְאֹד, בִּפְרָט בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, אָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע מְאֹד (הַיְנוּ שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ אָמְרָה לוֹ שֶׁעַתָּה תָּקֵל עָלָיו הָאַזְהָרָה, וְלֹא יִהְיֶה מֻזְהָר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, כִּי הוּא דָּבָר קָשֶׁה לַעֲמוֹד בּוֹ וְכוּ\’). בְּכֵן תָּשׁוּב לִבְחֹר לְךָ מָקוֹם, וְתֵשֵׁב גַּםכֵּן שָׁנָה כַּנַּ\ »ל, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן תִּהְיֶה רַשַּׁאי לֶאֱכֹל, רַק שֶׁלֹּא תִשַׁן, וְלֹא תִשְׁתֶּה יַיִן – כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשַׁן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁנָה. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן:

בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם וְרָאָה מַעְיָן הוֹלֵךְ, וְהַמַּרְאֶהאָדֹם, וְהָרֵיחַשֶׁל יָיִן. וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֲרָאִיתָ שֶׁזֶּה מַעְיָן, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בוֹ מַיִם, וְהַמַּרְאֶהאַדְמוּמִית, וְהָרֵיחַשֶׁל יַיִן? וְהָלַךְ וְטָעַם מֵהַמַּעְיָן, וְנָפַל וְיָשַׁן מִיָּד כַּמָּה שָׁנִים, עַד שִׁבְעִים שָׁנָה. וְהָיוּ הוֹלְכִיןחֲיָלוֹת רַבּוֹת עִם הַשַּׁיָּיךְ לָהֶם מַה שֶּׁנּוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם (שֶׁקּוֹרִין אוֹבַּאזִין). וְהַמְשָׁרֵת הִטְמִין עַצְמוֹ מֵחֲמַת הַחֲיָלוֹת. אַחַרכָּךְ הָלְכָה מֶרְכָּבָה וְעֶגְלוֹתצָב וְשָׁם יָשְׁבָה הַבַּת מֶלֶךְ. וְעָמְדָה שָׁם אֶצְלוֹ, וְיָרְדָה וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ וְהִכִּירָה אוֹתוֹ.וְהָיְתָה מְנַעֶרֶת אוֹתוֹ מְאֹד וְלֹא נִנְעָר. וְהִתְחִילָה לִקְבֹּל עָלָיו: אֲשֶׁר כַּמָּה וְכַמָּה יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד שֶׁהָיוּ לוֹ זֶה כַמָּה וְכַמָּה שָׁנִים כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתִי, וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי וְאִבְּדוֹ.וְהָיְתָה בוֹכָהמְאֹד עַל זֶה, כִּי יֵשׁ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו וְעָלַי, שֶׁכָּלכָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי כָאן, וְאֵינִי יָכוֹל לָצֵאת. אַחַרכָּךְ לָקְחָה פַאטְשֵׁילֶעמֵעַל רֹאשָׁהּ וְכָתְבָה עָלָיו בַּדְּמָעוֹת שֶׁלָּהּ וְהִנִּיחָהּ אֶצְלוֹ, וְעָמְדָה וְיָשְׁבָה בְמֶרְכַּבְתָּהּ וְנָסְעָה מִשָּׁם:

אַחַרכָּךְ הֵקִיץ, וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָעוֹלָם? וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וְשֶׁחֲיָלוֹת רַבּוֹת הָלְכוּ שָׁם, וְשֶׁהָיְתָה כָאן מֶרְכָּבָה הַנַּ\ »ל, וְשֶׁהָיְתָה בוֹכָה עָלָיו וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ רַחֲמָנוּת עָלָיו וְעָלֶיהָ כַּנַּ\ »ל. בְּתוֹךְ כָּךְ הֵצִיץ וְרָאָה שֶׁהַפַאטְשֵׁילֶעמֻנַּחַת אֶצְלוֹ. וְשָׁאַל: מֵאַיִן זֶה? וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁהִיא כָתְבָה עָלָיו בְּהַדְּמָעוֹת. וּלְקָחָהּ וְהֵרִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְהִתְחִיל לִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת וְקָרָא מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, כָּל קָבְלָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ כַּנַּ\ »ל, וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ\ »ל, כִּי אִם שֶׁיְּבַקְּשׁוּ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם תִּמְצָאֵנִי.

וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ, וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ. וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ.וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַיִּשּׁוּב לֹא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, כִּי הוּא בָקִי בְמַפַּת הָעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין קְרָאיְנִיקֶיס), וְעַל כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת. וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים:

אַחַרכָּךְ רָאָה אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֵינוֹ (גֶדֶר) אֱנוֹשִׁי כְלָל שֶׁיִּהְיֶה אָדָם גָּדוֹל כָּלכָּךְ. וְנָשָׂא אִילָן גָּדוֹל, שֶׁבַּיִּשּׁוּב אֵינוֹ נִמְצָא אִילָן גָּדוֹל כָּזֶה. וְאוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: מִי אַתָּה? וְאָמַר לוֹ: אֲנִי אָדָם. וְתָמַהּ וְאָמַר, שֶׁזֶּה כָלכָּךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְהַמִּדְבָּר, וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם בְּכָאן אָדָם. וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ\ »ל, וְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַנִּמְצָא כְּלָל. וְדָחָה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁהִשִּׁיאוּ אֶת דַּעְתּוֹ בִדְבַר שְׁטוּת, כִּי בְוַדַּאי אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל. וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בָּכָה מְאֹד וְאָמַר), כִּי בְוַדַּאי בְהֶכְרֵחַ הוּא נִמְצָא בְאֵיזֶה מָקוֹם. וְהוּא דָחָה אוֹתוֹ (הַיְנוּ הָאָדָם הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁפָּגַע דָּחָה אוֹתוֹ בִדְבָרָיו וְאָמַר) כִּי בְוַדַּאי דְּבַר שְׁטוּת אָמְרוּ לְפָנָיו. וְהוּא אָמַר (הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת), שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ.